רגע של עברית: אופניים חשמליים או חשמליות – מה נכון לומר ולמה בכלל נוצר הבלבול?
לעומת זאת השמות כיכר / כיכרות, מחבת / מחבתות – שייכים למין נקבה וגם כאן לא מעט אנשים שוגים ואומרים בטעות “מחבת גדול” במקום “מחבת גדולה”.
טעות נפוצה נוספת מבחינת השימוש בלשון נקבה במקום זכר נעשית בעת השימוש בשמות של חפצים שמורכבים משני איברים שהם זהים ומסתיימים בסיומת הזוגית Xַיִם – כמו משקפיים, מספריים, מכנסיים, אופניים – אלה הם שמות ממין זכר! כלומר, אופניים חדשים (ולא חדשות…), ממש כמו מכנסיים קצרים או מספריים חלודים.
מהי צורת הזוגי
השם “אופניים” מדגים שם עצם שמופיע בצורת הזוגי. צורת הזוגי מציינת עצם שהכמות שלו כפולה. צורה זו מקובלת ברוב השפות השמיות וגם בעברית. צורת הזוגי משמשת בעיקר לעצמים או לאברים שבאופן טבעי באים בזוגות (גרביים, אוזניים, ידיים, רגליים…).
כיצד נגזרת צורת הזוגי
צורת הזוגי נגזרת בדרך כלל מצורת היחיד, והיא שונה במילים שמסתיימות ב-ה’ לעומת מילים שלא מסתיימות ב-ה’:
במילים שמסתיימות בה’ –את ה-ה’ מחליפה הסיומת Xתַיִם (נקודה / נקודותיים; שפה / שפתיים).
במילים שלא מסתיימות בה’ נוספת הסיומת X יִם – בזכר: אופן / אופניים; ובנקבה: אוזן / אוזניים.
מינו של שם העצם בצורת הזוגי הוא כמו המין שלו ביחיד: ולכן יש לומר “אופן מהיר” או “אופניים מהירים”.
למה מתבלבלים?
באחד המדורים של הלשונאי רוביק רוזנטל “הזירה הלשונית” הוא מתייחס לשאלה אם גרב / גרביים – זה זכר או נקבה. ננסה ללמוד משהו מההסבר של רוזנטל על הצורה השגויה “גרביים עבות”, גם על השימוש הנקבי השגור על ידי רבים למילה אופניים (“אופניים חשמליות”).
רוזנטל מדגיש שלפי התקן הלשוני ולפי המילונים “גרב” או “גרביים” – הם שמות זכריים (גרביים לבנים). יחד עם זאת, הוא טוען שבציבור רווח יותר השימוש בנקבה (גרביים לבנות), ממש כמו השימוש בלשון נקבה למילה אופניים (אופניים חדשות).
לפי רוזנטל המילה גרב נוצרה בעברית החדשה מהמקור הערבי ג’ראבּ. במילון של אליעזר בן יהודה היא הוגדרה כזכר וכך נקבע שהשם גרב הוא זכר. אם כך, מה קרה שהיום נוטים להשתמש יותר בלשון נקבה? ובכן, מסביר רוזנטל, כיוון שרוב צורות הזוגיות הן במין נקבה – ובעיקר בגלל ההשפעה של בת הזוג הקרובה מאוד לגרב, “נעליים” – שהיא צורת זוגי בנקבה – גם המילה גרביים נחשבת בטעות לצורה נקבית.
ובכלל, כיוון שיש לא מעט מילים בעברית שנחשבות לדו מיניות (לשון, שמש, פנים, רוח…) אפשר להתייחס בסלחנות גם לצורת הדיבור הרווחת, שבעצם לא פוגעת כלל בחוקים הדקדוקיים הבסיסיים, כמו “גרביים לבנות” ומכאן גם לצורת הדיבור: “אופניים חשמליות”.